ב-11 בפברואר מציינים ברחבי העולם את היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע.
המטרה להעלות את המודעות, להעצים נשים ונערות, לעודד עיסוק בתחום ה- STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) ולקדם שוויון מגדרי.

הנתונים מראים:

• שפחות נשים בוחרות בתחומי המדעים המדויקים. 
• פחות מ-30% מהחוקרים בעולם הן נשים, ורק 30% מכלל הסטודנטיות בהשכלה הגבוהה בוחרות בתחומים הקשורים למדע ולטכנולוגיה (לפי נתוני אונסקו).

מחקר שבחן את הייצוג של נשים בהובלת 200 ניסויים רפואיים בבני-אדם (ניסויים קליניים) מצא שמתוך 2,433 חברים בוועדות היגוי, וועדות מנהלים וועדות פיקוח, רק 11.1% מהן היו נשים. למעשה, ב-41.5% מ-200 הניסויים לא היו חוקרות כלל.

נתונים סטטיסטיים אלה מדגישים פער חשוב נוסף הנוגע לטיפול בחולים, שכן הוכח שחוקרות מגייסות יותר נשים לניסויים קליניים. כלומר, מחקר בהובלת נשים חיוני לנשים ברפואה ולנשים מטופלות.

 למה חשוב שנשים תשתתפנה בניסויים קליניים?

מוצרים רפואיים יכולים להשפיע באופן שונה על גברים ועל נשים. חשוב שנשים תשתתפנה כדי לבדוק אם המוצרים הרפואיים בטוחים ויעילים באותה מידה הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים.

חשוב להדגיש שעצם הצגת אחוז המשתתפות אינו מוכיח שהתרופה אכן פועלת באוכלוסייה זו. חיוני שישתתפו בניסוי מספיק משתתפים משני המינים. במידה ומסה”כ המשתתפים בניסוי יהיו 90% גברים ורק 10% נשים, לא יהיו מספיק נתונים כדי להציג תוצאות אמינות בקרב נשים.

מדוע נשים מתלבטות אם להשתתף בניסויים קליניים?

ההשתתפות בניסויים קליניים מורכבת יותר לנשים ומעוררת חסמים. התחייבויות לעבודה, טיפול בילדים, דאגה מפני השפעת מוצר המחקר על הפוריות או הריונות פוטנציאליים, וחוסר מודעות או חוסר הבנה של הניסוי, הן חלק מהסיבות.
במדינות בעלות הכנסה נמוכה בהן הנשים מיוצגות פחות, אחוז הנשים המשתתפות בניסויים קליניים אף נמוך יותר.

איך להבטיח ייצוג שווה של נשים בניסויים קליניים?

• לתת יותר מקום לנשים ליד השולחן בשלבי התיכנון והביצוע של הניסויים הקליניים.
  לכלול את הפרספקטיבה הנשית כדי להתגבר על מחסומים צפויים הקשורים להשתתפות נשים בניסויים קליניים. לדוגמה, במחקר מבוסס קהילה, פרויקט Women Take Heart, שגייס כמעט 6,000 נשים, הגיוס היה מהיר מאוד מכיוון שנשים ייעצו לחוקרים מהי הדרך הטובה ביותר לגייס נשים מהקהילה לניסוי. הן הציעו שירותי חניה וסיפקו שירותי בייביסיטר בזמן שהנשים מילאו שאלונים ועשו בדיקות דם.
  כאשר פאנל הדירקטוריון או צוות המחקר מגוון יותר, נקבל יותר גיוון בקרב המשתתפים בניסויים הקליניים.
  להקשיב לקול של המטופל, ובמקרה זה, לקול של המטופלת, זה השינוי המבורך שעובר לאחרונה ענף הניסויים הקליניים.
  
  
• העמקת ההסבר בתהליך ההסכמה מדעת בדגש על קיום או העדר סיכונים צפויים כתוצאה מההשתתפות בניסוי.
  
  
• שימוש באמצעים וירטואליים לאיסוף נתונים רפואיים, כגון, שיחה עם חוקר/ת הניסוי באמצעות טל-רפואה, תיעוד תופעות חריגות ביומנים אלקטרוניים, איסוף נתונים רפואיים באמצעות סנסורים לבישים, וזאת כדי לצמצם הן את הזמן הנדרש להשתתפות בניסוי והן את האתגרים הלוגיסטיים הכרוכים בהגעה פיסית לביקור בבית-החולים. כך נוכל להפחית את העומס על אותן נשים, במיוחד אלו שהן מטפלות עיקריות בילדים קטנים, ושוקלות אם להשתתף בניסוי. סביר להניח שבאופן הזה נגדיל את הסבירות להשתתפותן בניסוי.
  אנו עומדים בפתחו של עידן בו שילוב טכנולוגיות חדשות יאפשרו תובנות טובות יותר לגבי התאמת הטיפולים לצרכיה הספציפיים של כל מטופלת.

עלינו להמשיך לדחוף כל העת לשוויון בין נשים לגברים. יחד עם זאת, חשוב לציין כי חל שינוי משמעותי לטובה בעשורים האחרונים בקידום שילוב נשים בתפקידי מפתח במעלה הדרך, בשדרת קבלת ההחלטות, בניהול ניסויים קליניים.

אנו ממליצות לנשים בוגרות תואר במדעי החיים להצטרף לענף ניהול הניסויים הקליניים, לקדם חדשנות בתחום ולחולל שינוי בתחום הרפואה.